יש סוג של בדידות שמרגישים דווקא בסוף היום.
במהלך היום עובדים, מדברים עם אנשים, מסדרים עניינים וממשיכים בשגרה. אבל כשחוזרים הביתה, השקט נעשה מורגש יותר. אין עם מי לחלוק את מה שקרה, אין מי שישאל איך עבר היום, ואין תחושה שמישהו מחכה לשמוע מאיתנו.
בדידות ללא זוגיות אינה רק היעדר של בן או בת זוג. לעיתים היא געגוע לקרבה, למגע, לשיחה אישית ולתחושה שיש אדם אחד שמכיר אותנו באמת.
הרצון בזוגיות הוא טבעי. הבעיה מתחילה כאשר הבדידות הופכת ללחץ, והלחץ גורם לנו לבחור אנשים שאינם מתאימים, להישאר בקשרים לא טובים או לראות כל דייט כהזדמנות אחרונה.
אפשר להתמודד עם הבדידות גם לפני שמוצאים זוגיות. למעשה, ככל שהחיים שלנו יציבים ומלאים יותר, כך גדל הסיכוי שנבחר קשר מתוך רצון ולא מתוך פחד.
מותר לרצות זוגיות
לפעמים אנשים שמרגישים לבד שומעים עצות כמו "צריך ללמוד להיות לבד" או "זוגיות לא תפתור שום דבר".
יש אמת מסוימת באמירות האלה, אבל הן גם עלולות לבטל צורך אנושי אמיתי. מותר לרצות אהבה. מותר להתגעגע לקרבה, לשותפות ולחיים משותפים. אין צורך להתבייש בכך.
עם זאת, חשוב להבחין בין רצון בזוגיות לבין תחושה שאי אפשר לחיות בלעדיה.
כאשר אדם מאמין שרק קשר זוגי ייתן ערך לחייו, כל תקופה ללא זוגיות מרגישה כמו כישלון. כל דייט שלא מתקדם פוגע בביטחון, וכל אדם חדש מקבל במהירות חשיבות גדולה מדי.
זוגיות יכולה להוסיף הרבה לחיים, אבל היא אינה אמורה להיות ההוכחה היחידה לכך שאנחנו אהובים, רצויים או שייכים.
להבין למה אנחנו באמת מתגעגעים
כאשר אומרים "אני לבד", לא תמיד מתכוונים לאותו דבר.
יש מי שמתגעגעים לשיחה בערב. אחרים מתגעגעים למגע, לבילוי משותף או לתחושת ביטחון. יש אנשים שמתגעגעים לאדם מסוים, ויש מי שמתגעגעים לעצם העובדה שהיו בזוגיות.
כדאי לעצור ולשאול:
- האם חסר לי האדם שהיה בחיי, או שחסרה לי הקרבה?
- האם אני רוצה זוגיות, או שאני בעיקר מתקשה עם השקט?
- האם אני מתגעגע לקשר שהיה, או לקשר שקיוויתי שיהיה?
- האם הייתי רוצה לחזור לאותו קשר, אילו לא הייתי מרגיש לבד?
השאלות האלה חשובות במיוחד לאחר פרידה. בדידות עלולה לגרום לנו לצבוע את העבר בצבעים יפים יותר ולשכוח למה הקשר הסתיים.
געגוע אינו תמיד סימן שצריך לחזור. לפעמים הוא רק סימן שהלב עדיין מסתגל לשינוי.
לא להיכנס לקשר רק כדי לא להיות לבד
אחת הטעויות הכואבות היא להיכנס לזוגיות עם אדם שאינו מתאים רק משום שהבדידות קשה.
בהתחלה עצם הנוכחות של אדם חדש יכולה להרגיש כמו הקלה. יש הודעות, פגישות, ציפייה ותחושה שמשהו קורה. אבל אחרי שההתלהבות הראשונית יורדת, חוסר ההתאמה מתחיל להופיע.
אולי אין תקשורת טובה. אולי אין משיכה אמיתית. אולי האדם האחר אינו פנוי רגשית, אינו עקבי או אינו רוצה את אותו סוג קשר.
כאשר הפחד מהבדידות מנהל אותנו, אנחנו עלולים להתעלם מסימנים כאלה. אנחנו אומרים לעצמנו שכדאי לתת עוד הזדמנות, להמתין עוד קצת או להסתפק במה שיש.
אבל קשר שאינו מתאים אינו באמת פותר בדידות. לפעמים הוא מעמיק אותה, משום שאין דבר בודד יותר מלהיות עם מישהו ועדיין להרגיש לא נראה.
לא להפוך כל דייט למבחן גורלי
מי שמרגיש בדידות לאורך זמן עלול להגיע לדייט עם עומס רגשי גדול.
במקום לבדוק אם נעים לדבר, אם קיימת סקרנות ואם יש התאמה בסיסית, המחשבות רצות קדימה: האם זה האדם שאיתו אבנה עתיד? האם הוא ירצה אותי? האם שוב אתאכזב?
הלחץ הזה מקשה להיות טבעיים. לפעמים הוא גורם לנו לנסות להרשים יותר מדי, להסכים עם כל דבר או לפרש כל שתיקה כדחייה.
דייט ראשון אינו צריך להכריע את כל עתידנו.
המטרה הראשונית פשוטה יותר: לבדוק האם יש מספיק נוחות ועניין כדי להיפגש שוב.
אפשר לשאול את עצמנו לאחר הדייט:
- האם הרגשתי בנוח?
- האם יכולתי להיות אני?
- האם הייתה סקרנות הדדית?
- האם האדם שמולי הקשיב והתעניין?
- האם אני רוצה להכיר אותו יותר, בלי קשר לשאלה אם הוא רוצה אותי?
השאלה האחרונה חשובה במיוחד. כאשר אנחנו בודדים, אנחנו עסוקים לפעמים כל כך ברצון שיבחרו בנו, עד שאנחנו שוכחים לבדוק אם אנחנו בכלל בוחרים באדם שמולנו.
להפסיק למדוד את עצמנו לפי מצב זוגי
רווקות אינה תכונת אופי.
העובדה שאין כרגע זוגיות אינה אומרת שאדם אינו מושך, אינו מעניין או אינו מסוגל לבנות קשר. לפעמים זוגיות מתעכבת בגלל תקופה עמוסה, סביבה חברתית מצומצמת, פרידה קודמת, בחירות לא מתאימות או פשוט חוסר מזל זמני.
למרות זאת, קל להסתכל על זוגות סביבנו ולחשוב שכולם התקדמו ורק אנחנו נשארנו במקום.
השוואה כזאת כמעט תמיד חלקית. אנחנו רואים תמונה מבחוץ, לא את המציאות שבתוך הקשר. יש זוגות מאושרים, אבל יש גם אנשים שנשארים יחד מתוך פחד, הרגל או קושי להיפרד.
המטרה אינה להיות בזוגיות בכל מחיר. המטרה היא להיות בזוגיות שיש בה כבוד, התאמה, קרבה ורצון הדדי.
לבנות חיים שלא ממתינים לאהבה
יש אנשים שמעמידים חלקים מהחיים בהמתנה עד שתגיע זוגיות.
הם דוחים טיול, לא נרשמים לפעילות, לא משנים מקום מגורים ולא יוצאים למסעדה משום שהם מחכים לעשות את הדברים האלה עם בן או בת זוג.
כך נוצרת תחושה שהחיים האמיתיים עדיין לא התחילו.
דווקא בתקופה ללא זוגיות חשוב לבנות שגרה שיש בה עניין, אנשים וחוויות. לא כדי להוכיח שאין צורך באהבה, אלא כדי שלא כל המשקל הרגשי יונח על הקשר העתידי.
חיים מלאים גם יוצרים הזדמנויות טובות יותר להיכרות. אדם שפוגש אנשים, משתתף בפעילויות ומתעניין בעולם מגיע לדייט עם יותר ביטחון, יותר נושאים לשיחה ופחות תחושה שהאדם שמולו חייב למלא חלל עצום.
להרחיב את מעגל ההיכרות
כאשר רוצים זוגיות, לא תמיד מספיק להמתין שהיא תופיע.
אפשר להרחיב את האפשרויות בדרך שמתאימה לאופי ולחיים שלנו: אתרי הכרויות, קבוצות חברתיות, אירועים, חוגים, התנדבות או היכרות דרך חברים.
כדאי לא להסתמך רק על דרך אחת.
מי שמשתמש באתר הכרויות יכול במקביל להיכנס למסגרת חברתית קבועה. מי שמעדיף היכרות טבעית יכול עדיין להיות פתוח לשיחה מקוונת. שילוב של כמה מסלולים מגדיל את הסיכוי להכיר בלי להפוך כל מסלול למקור של תסכול.
חשוב גם לזכור שהיכרות דורשת זמן. לא כל שיחה מובילה לדייט, ולא כל דייט מוביל לקשר. הדבר אינו אומר שהתהליך נכשל. זהו חלק טבעי מהחיפוש.
לשמור על קשרים שאינם זוגיים
בתקופות של בדידות, אנשים עלולים לחשוב שחברות ומשפחה הן רק תחליף זמני לזוגיות.
אבל קשרים שאינם רומנטיים הם חלק חשוב מחיים בריאים גם בתוך מערכת יחסים.
חבר טוב אינו ממלא בדיוק את המקום של בן זוג, אבל הוא יכול להעניק הקשבה, שייכות, צחוק ותמיכה. קשרים כאלה גם מפחיתים את הלחץ מהזוגיות העתידית. בן או בת זוג אינם צריכים להיות האדם היחיד בחיינו, החבר היחיד ומקור התמיכה היחיד.
אפשר להתחיל ביוזמה פשוטה: להזמין חבר לקפה, לחזור לקשר ישן, להצטרף לפעילות קבועה או להציע מפגש במקום להמתין שיזמינו אותנו.
לא כל מפגש ייצור חברות עמוקה, אבל שייכות נבנית דרך צעדים חוזרים.
להתמודד עם ערבים וסופי שבוע
הבדידות מורגשת לעיתים במיוחד בערב, בשבתות, בחגים ובאירועים שמזוהים עם זוגיות.
כדאי לא להשאיר את הזמנים האלה ריקים לחלוטין.
אפשר לקבוע מראש פעילות, מפגש, הליכה, סרט, ארוחה משפחתית או זמן לתחביב. לא כל שעה חייבת להיות עמוסה, אבל תכנון בסיסי מונע את התחושה שהיום פשוט קורה לנו.
גם בבית אפשר ליצור שגרה נעימה. לבשל ארוחה טובה, לסדר את החלל, לקרוא, להתאמן או ללמוד משהו חדש. אלה אינם פתרונות קסם, אך הם משנים את החוויה מ"אני תקוע לבד" ל"אני דואג לעצמי גם עכשיו".
להיזהר מחזרה לקשר ישן מתוך חולשה
אחרי פרידה, רגעים של בדידות יכולים ליצור דחף לשלוח הודעה לאדם מהעבר.
לפני שעושים זאת, כדאי להמתין ולשאול:
- מה אני רוצה שיקרה בעקבות ההודעה?
- האם הבעיה שבגללה נפרדנו השתנתה?
- האם אני מתגעגע לאדם, או שאני מתקשה עם הערב הזה?
- איך ארגיש אם לא אקבל תשובה?
- איך ארגיש אם נקבל שוב מעט קרבה ואז נחזור לאותו כאב?
לעיתים הרצון ליצור קשר חולף לאחר שינה, שיחה עם חבר או יציאה מהבית. אין צורך לקבל החלטות זוגיות גדולות ברגעים שבהם הבדידות בשיאה.
לא למהר, אבל גם לא להיסגר
אחרי אכזבות, קל להחליט שעדיף לא לנסות יותר.
אדם אומר לעצמו שהוא נהנה מהשקט, שאין לו כוח לדייטים או שכל האנשים אינם רציניים. לפעמים אכן צריך לקחת הפסקה. אבל יש הבדל בין מנוחה זמנית לבין סגירת הלב מתוך פחד.
אפשר לחזור להיכרויות בהדרגה. לפתוח פרופיל, לענות לשיחה אחת, להסכים לפגישה קצרה או לבקש מחברים לחשוב על אדם מתאים.
אין צורך להרגיש מוכנים במאה אחוז. לעיתים הביטחון חוזר תוך כדי תנועה.
איך לדעת שאנחנו מחפשים זוגיות ממקום בריא יותר?
אין צורך להיפטר לחלוטין מהבדידות לפני שנכנסים לקשר. זה גם לא תמיד אפשרי.
אבל יש כמה סימנים לכך שהחיפוש נעשה ממקום יציב יותר:
- אנחנו מסוגלים לסיים היכרות שאינה מתאימה, גם כאשר קשה לנו להיות לבד.
- אנחנו לא מפרשים כל דחייה כהוכחה שמשהו בנו פגום.
- אנחנו בודקים מה אנחנו מרגישים כלפי האדם, ולא רק אם הוא מעוניין בנו.
- אנחנו שומרים על חברים, תחביבים ושגרה גם כאשר מתחיל קשר חדש.
- אנחנו יודעים מה חשוב לנו ואילו התנהגויות איננו מוכנים לקבל.
- אנחנו רוצים זוגיות, אבל איננו מוכנים לשלם עליה בכל מחיר.
תרגיל קצר: זוגיות מתוך רצון או מתוך פחד?
קחו דף וחלקו אותו לשני צדדים.
בצד אחד כתבו: "מה אני רוצה לקבל מזוגיות?"
אפשר לכתוב קרבה, חברות, משיכה, יציבות, שותפות, משפחה, הקשבה או צמיחה משותפת.
בצד השני כתבו: "ממה אני מפחד כשאני לבד?"
למשל: שלא אמצא זוגיות, שאחרים ישפטו אותי, שאזדקן לבד, שלא יהיה מי שידאג לי או שאיני מספיק רצוי.
לאחר מכן בדקו איזו רשימה מנהלת אתכם יותר.
כאשר החיפוש מבוסס בעיקר על הרשימה השנייה, אנחנו עלולים להתפשר או להיקשר מהר מדי. כאשר אנחנו פועלים יותר מתוך הרשימה הראשונה, קל לבחור אדם שמתאים לחיים שאנחנו רוצים לבנות.
זוגיות יכולה להגיע, אבל החיים מתקיימים כבר עכשיו
התמודדות עם בדידות אינה דורשת לוותר על החלום לזוגיות. להפך. היא מאפשרת להגיע לזוגיות ממקום שבו אנחנו יכולים לבחור טוב יותר.
כאשר אדם בונה לעצמו חיים, מטפח קשרים, מכיר את הצרכים שלו ושומר על הגבולות שלו, הוא אינו הופך לפחות זקוק לאהבה. הוא פשוט הופך לפחות מוכן לקבל קשר שאינו מתאים רק כדי לברוח מהשקט.
אפשר לרצות שמישהו ייכנס לחיינו, ובאותו הזמן לא להעמיד את החיים בהמתנה.
הזוגיות הנכונה אינה אמורה להציל אותנו מהחיים שהיו לנו קודם. היא אמורה להצטרף אליהם, להרחיב אותם ולהעניק להם רובד חדש של קרבה ושותפות.
שאלות נפוצות
האם זוגיות באמת יכולה לפתור בדידות?
זוגיות טובה יכולה להפחית בדידות ולהעניק קרבה ושייכות. עם זאת, זוגיות ללא תקשורת או התאמה עלולה ליצור בדידות גם כאשר שני אנשים חיים יחד.
האם כדאי לצאת לדייטים כשמרגישים בודדים?
כן, כל עוד הבדידות אינה גורמת להתעלם מחוסר התאמה או להיקשר במהירות לכל אדם שמגלה עניין.
איך לא להתייאש מאתרי הכרויות?
כדאי להגדיר זמן מוגבל לשימוש, לא לקחת כל שיחה באופן אישי ולשלב היכרויות מקוונות עם פעילויות ומפגשים בחיים האמיתיים.
למה אני מתגעגע לאקס דווקא כשאני לבד?
ברגעי בדידות המוח מחפש זיכרונות של קרבה וביטחון. הדבר אינו בהכרח אומר שהקשר היה נכון או שכדאי לחזור אליו.
איך אדע אם אני מוכן לזוגיות חדשה?
אחד הסימנים הוא היכולת להכיר אדם חדש כפי שהוא, בלי לצפות ממנו לתקן את הכאב מהקשר הקודם או להציל אתכם מהבדידות.
