בלדה נוקבת המשתמשת במטאפורה של גן כדי לחקור את הרגשות המורכבים של אהבה מלאה בשמחה וכאב כאחד.

כמו קוצים ושושנים בגפן מעוותת,
האהבה שלנו היא חידה ללא סיבה או חריזה.
רגעים מתוקים כמו ורדים, כל כך שבריריים והוגנים,
ובכל זאת קוצים מהמריבות שלנו תמיד שם.

בגן אהבתנו, כל כך פראי וחופשי,
אנחנו צועדים בשביל שלא קל לראות.
עם כל צעד, עלה כותרת, עם כל מילה, קוץ,
בסיפור שלנו נולדת אהבה-שנאה.

קוצים ושושנים, כאב ותענוג,
באהבה זו אנו מוצאים את האוצר שלנו.
בכל קוץ נלמד לקח,
בכל ורד, אהבה שבערה.

האם נמצא את דרכנו דרך מבוך הרגש הזה,
איפה אהבה היא שיקוי מהול ברעיונות מרים?
בגן הקוצים והשושנים, האם נוכל למצוא שלווה,
או שיופיי האהבה בכאב ייפסק?

אדם וחוה סיפור אהבה

סיפור אדם וחוה הוא אחד הסיפורים המרכזיים בתנ"ך, ובפרט בבראשית, הספר הראשון של התנ"ך. עם זאת, אין הסיפור מתייחס אליהם כלסיפור אהבה במובנים המודרניים שלנו,

צללים של הלב

בחדר הזה שבו לחישות משתהות,אוהבים ושונאים נוגעים באצבע.בעיניך ים סוער,לאן התשוקות מתרסקות, והרגשות בורחים. הדים של צחוק, הדים של דמעות,בריקוד הזה,

אבוד במבטך, נפלתי כמו חול טובעני

בגלל שאהבתי אותך, שכחתי מי אניאבוד במבטך, נפלתי כמו חול טובעניבחיבוק שלך, מצאתי את ביתי