לשחרר לשחרר לשחרר
בכל מקום אני שומעת לשחרר,
אבל איך משחררים?
איך יוצאים לחרות מכלא המחשבות?
הלוא אם היינו יודעים לשחרר היינו משחררים קודם כל את הסבל בתוכינו, את המחשבות שגורמות לסבל, את המעשים שנתקבעו בנו ואנחנו לא מרוצים מהם והם עדיין מנהלים אותנו.
כולם רוצים להיות מאושרים ורובינו לא מאושרים כי אנחנו לא יודעים איך לשחרר את הסבל שעומד בנינו לבין האושר הזה שכולם מדברים עליו.
אז אני אומרת אל תשחרר כי לשחרר לשחרר לשחרר לא עבד עד כה אז אל תשחרר!
הנה, משוחרר אתה מלשחרר.
תהיה עם זה, עם מה שיש, תשהה שם , תפתח עמידות למה שנמצא עכשיו ולא משתחרר.
אבל….איך מפתחים עמידות?
שוהים , מתמסרים, מקבלים או משלימים עם מה שיש כרגע, כי הוא במילא כבר ישנו והוא לא בשליטתך.
אמר לנו הבעל שם טוב שאי אפשר לשלוט במחשבות או לשחרר אותם.
ואמר לנו הבודהה שאפשר רק מידי פעם להפנות את המחשבות לנשימה אבל לא להפטר מהם.
כן אפשר לחכות בסבלנות שישתחרר מעצמו,
סבלנות
משהו או מישהו שאינו מקבל את תשומת ליבנו משתעמם ומחפש תשומת לב במחוזות אחרים.
גם המחשבות המטרידות .
אך אם אנחנו מרוכזים ברע, במחשבה מטרידה בדאגה למה שעומד לקרות וכל הזמן חושבים איך לשחרר אותו למה שילך?
הוא במרכז העניינים, טוב לו הוא אהוד ומוחאים לו כפיים למה שישתחרר או ישחרר אותנו שמחזיקים בו כל כך במסירות?
מספרים על נזיר שבא למסטר שלו ואומר לו שהוא מוטרד ולא יכול לשחרר מחשבה רעה שתקפה אותו,
ענה לו המסטר:״ לך תעשה משהו מועיל״ .
הכוונה להסב את תשומת הלב למשהו אחר שכרגע יועיל לך בתחום אחר או עשה טוב למישהו אחר וזה ישחרר אותך מהסבל של עצמך.
האושר לפעמים נמצא במעשים הטובים שלנו לאנשים אחרים,
אז לשחרר אי אפשר אך אפשר להתרכז במשהו אחר או במישהו שזקוק לך עכשיו יותר.
האושר הוא פשוט הוא איש טוב שעוזר לאחרים כל הזמן,
הוא משוחרר מעצמו,
הוא חופשי לעזור לאחרים ולא כלוא בתוך מחשבותיו שלו.
החרות היא נדיבות .
מעשים טובים בשפת היהדות.
לצאת מעבדות המחשבות של עצמך לחרות העזרה לאחרים.
חג חרות = נדיבות
הכותבת היא: טטיאנה קורן – יעוץ/טיפול זוגי ואימון לפיתוח תודעת אושר (תחושת רווחה מתמשכת).
