אני באמת ובתמים מאמינה שלא משנה כמה נסתיר את העובדה הזאת מעצמנו ולא משנה כמה נרגיש שלמים וטוב לנו בלבד שלנו, יש בתוכנו חלק שרוצה להתחבר למשהו קצת יותר ארוך מלילה אחד.

אז עבורכם ריכזתי כמה עקרונות שחשוב להבין

הראשון בהם הוא

עקרון מפלס המים באמבטיה

כשמכניסים גוף לתוך כלי עם מים מה קורה ? או כשאני מכניס את עצמי להשתכשך בתוך אמבטיה מלאה מים חמימים ונעימים, מה קורה?

מפלס המים עולה. ככה זה. זאת תופעה שקשורה למסה האם אי פעם נכנסתם לתוך אמבטיה ומפלס המים נשאר באותו הגובה? זאת תופעה שאי אפשר להתחמק ממנה. זה עיקרון פיזיקלי שאי אפשר שיקרה אחרת.

אי אפשר להיכנס לאמבטיה מלאת מים ולצפות שגובה פני המים יישאר אותו דבר.

למה הדבר דומה כשמדובר במערכות יחסים?  

כך גם כשנכנס אדם חדש לחיים, אין מצב שהחיים יישארו אותו דבר.
כמו באמבטיה, אין מצב שמפלס החיים יישאר אותו דבר.
יש שם תנועה, גלים. משהו קורה. משהו משתנה. 

יש משהו לא ראלי בתפיסה שאני אכניס אדם חדש לחיים שלי ושום דבר לא ישתנה.
וחשוב להדגיש את זה, משום שאחת הדרישות הרווחות כיום שנתקלתי בה אצל מחפשי הזוגיות

היא : שתבוא בת/ בן זוג חדש לחיים שלי אבל שלא ישנה לי שום דבר. 
"אם לא ישתנה לי שום דבר בחיים אז סבבה אני מוכן ." 
"אם זה לא דורש ממני לעשות שום שינוי מיוחד אז אני בעניין .

הרצון הזה שלנו מובן נכון להיום, משום שאנחנו חיים בחברה שסוגדת ל"מונו". כל כך עבדנו קשה לייצר לנו חלקת חיים שאנחנו מבסוטים ממנה

אז שיכנס אדם חדש לחיים שלנו, סבבה בבקשה, אבל שלא ישאיר פרורים על השטיח.\ 

נא להכיר פרדוקס מס' 1 :

 הפרדוקס המתמיד בין הצורך שלנו להיות אחד ובין הצורך שלנו להתחבר. כשאדם חדש נכנס קצת יותר לעומק החיים שלי, יש סיכוי שהוא ייקח ממני משהו. ייקח לי מהזמן שלי, ייקח לי מהחופש שלי, ייקח לי מהכסף שלי.

שאני אדרש להזיז ולפנות לו מקום. אולי, לא עלינו חס ושלום מקום לבגדים שלו באיזו מגרה.החשש הזה לא מאפשר יחסים של עומק. נוצר שם מצב מתמיד של מתח בין משיכה לדחייה ..

"אני רוצה .. אבל ". כמה שפחות אני ארגיש אותו בתוך המרחב שלי ככה יותר טוב.  האם אנחנו רוצים יחסים של נוכח נפקד?

לא מזמן שמעתי כתבה על עליית מספר מקרי האלימות בטיסות.שם למעלה המרומים. ולמה זה קורה?

אחת הסיבות שמייחסים החוקרים לתופעה הזאת של אלימות בטיסות היא חוסר היכולת להכיל סביבנו אנשים בצפיפות. 
תחשבו על זה, פעם בהיסטוריה בן אדם לא היה רגע לבד. מלא אחים ואחיות, ישנים יחד.

הנשים מבשלות יחד. מגורים צפופים בחצרות שותפות. הייתה הרבה יותר קהילתיות מסביבנו. 
תופעה של מגורים לבד היא תופעה של הזמן האחרון. אנחנו רוצים את השטח שלנו, את הטריטוריה שלנו "סוליקו". אנחנו נמצאים פרקי זמן ארוכים יותר לבד. עם הפייסבוק, המחשב ודומיו.

קרה משהו ליכולת החיכוך שלנו הפיזית עם אנשים.  "אני צריך את הספייס שלי" הפך לביטוי שכיח ומקובל היום.

לא חושבת שזה היה חלק מהשפה פעם.  ובזוגיות יש יותר חיכוך וצריך לתרגל יכולת חיכוך. לא רק במיטה. 

לפעמים במרחב הפרטי שלי אפילו שניים זה צפוף. לחשוב על זה נעים כמו מים חמימים באמבטיה או לחשוב על זה מעיק כמו צפיפות במטוס.

תלוי איך מסתכלים על זה. 

הרצון לקבל תוספת של אדם משמעותי לחיים שלי, בלי שתזוז אף טיפה.. לא מציאותי.

אז אם אני רוצה להכניס בן זוג משמעותי לתוך החיים שלי, אני צריך להיות מודע לזה שמשהו עומד להשתנות, ואני צריך להכין את עצמי לקבל את השינוי הזה בברכה. 

להבין את העיקרון הפיזיקאלי הפשוט הזה ולהתכונן אליו.  הולכים להיות פה שניים.  כל עוד אני לא מוכן להכיל את השינוי… אז חבל על הזמן … אני עוד לא מוכן לזוגיות.  להזמין משהו לחיים שלי זה אומר להיות מוכן לשינויים.  להיות מוכן לכך שמפלס החיים שלי יעלה.

עוד לפני שמתחולל השינוי אני צריך להכין את עצמי לקבל אותו. יכול להיות שכדי שמפלס המים באמבטיה לא יעלה על גדותיו ויגלוש, צריך להוציא משהו. האדם הנוסף יש לו נוכחות בתוך נפח החיים שלי. יש לו דעות, רצונות, ריחות לא עלינו.

יש לו קשיים. גם לו יש אמבטיית חיים מלאה .

יש דרך להכין את עצמנו נפשית לקבל אדם לתוך החיים שלנו. להתכונן לשלב ראשון בו אני אומר לעצמי: "אני מוכן לשנות סטטוס" אני לא יודע איזה שינויים יחולו ומה יעולל הדבר החדש והטוב הזה שעומד להיכנס לי לתוך החיים. אבל אני מתמסר לשינוי.  אם נתייחס לזוגיות כמשהו נעים, כמים חמימים באמבטיה, כך יהיה. או אם נתייחס אליה כצונאמי או רעידת אדמה, כך יהיה. 

שאל את עצמך שאלה פשוטה:

האם אני מוכן להכניס משהו לתוך אמבטיית החיים שלי? האם אני מודע לכך שמפלס המים עומד לעלות? כי אם אני מוכן, מפלס המים יעלה לטובה. ועשית את השלב הראשון לבואה של זוגיות חדשה.

בואו להכין את השטח. בואו לדשן את הקרקע לקראת בואו של משהו חדש 

בקליניקה שלי אני מציעה תהליך ייחודי להכנת השטח לקראת זוגיות חדשה.
מבטיחה לכם שהולך להיות נעים כמו אמבטיה של קצף, חמימה וטובה. 

הכותבת מיכל ניב נהוראי ה"שפה הזוגית"