אהבתי אותה בכל פינה של הלב

אהבתי אותה

אהבתי אותה, בכל פינה של הלב,
ברַכּוּת רֶגֶש, תשוקה עמוקה.
היא אהבה אותי, כמו ירח את הלילה -
בְּלִי תנאים, בלי גבולות,
בְּאוֹר נִצְחִי, בלתי נגמר.

אך בליבי חרדה,
צֵל שֶל ספק ופחד -
האם אני מספיק טוב?
האם לא אפגע באהובתי?

בכל חיוך שלה, בכל מבט, בכל נגיעה -
רָאִיתִי עוֹלָם שָלֵם,
אך גם יָרֵאתִי, שלא אהיה לה מספיק.

מישהי שאהבתי,
ועֲדַיִן אוֹהֵב, בכל עֹז -
אך הפחד לפגוע,
כְּמוֹ צֵל שֶאֵינוֹ נֶעֱלָם.

בליבי קְרָב,
בין אהבה - לבין עצמי,
כְּאִילוּ אֲנִי מִסְתּוֹבֵב בְּלֵב סוּפָה,
בלי יכולת למצוא מקום נצחון.

היא הייתה שִׁמְשִׁי,
המאירה את דרכי -
ואני, בְּצִלִּי, מִתְלַבֵּט, נִלְחָם,
מְחַפֵּשׂ את הדרך הנכונה.

האם אני מְקוּלְקָל?
האם אֶמְצָא את הדרך?

אהבתי אותה -
אהבה כֹּה עַזָּה, כֹּה אֲמִיתִית -
אך בליבי הֵבַנְתִּי:
אֲנִי לֹא הָאָדָם שֶׁהִיא צְרִיכָה.

היא הייתה שמשי -
וַאֲנִי,
אִכְזַבְתִּי.