אילו ידענו להגדיר מה זאת אהבה ואיזו אהבה אנחנו רוצים היינו אולי יכולים להגיע אליה.

כולנו מסכימים שאהבה היא דבר רצוי, נפלא נחשק ונהדר גם אם לא הגדרנו אותה לפני שהסכמנו לה.

עוד לא פגשתי מישהו שאמר לי שאינו מעוניין באיזושהי אהבה. אהבה מפריחה את שממון הלב ונוטעת בו שמחה.

אך השאיפה היא לסוג כזה של אהבה שאינו מותיר פצועים בשטח, היכן נמצא אהבה נקייה שכזו? היכן נמצא את הסם המשובח בעולם, את התרופה שביכולתה להעלים דווי ולרפא כל כאב ולהשאירנו צעירים ומרוגשים מבלי שנתבוסס בדמינו ונשלם בשברון לב?

אהבה נקיה שנעלמה או מעולם לא הייתה

נדמה שהאהבה הנקייה, הזכה והטהורה, נעלמה כמעט כליל מהעולם ולנו נשארו השאריות… אהבות רגעיות, אהבות מדוללות ואהבות אשליתיות עם תופעות לוואי בבוקר. אפילו אהבת הורים לילדים – התערבבו בה דאגה ושליטה. באהבה רומנטית בין בני זוג בחושים גם תחרות וקינאה, והאהבה ליופי אמנות ויצירה – נטמעו בה רכושנות וגאווה. אם נברר בכנות את מי או מה אנחנו אוהבים אהבה עזה ללא תוספות, נגלה שהרשימה שלנו תהיה די ריקה.

אהבה אמיתית חייבת להיות נשגבת צלולה ונקיה. כזו שאין בה מקום לתוספות שליליות או לטעם רע ושברון לב בסופה או כבר בתחילתה. באהבה נקיה אנו הופכים להיות שקופים, נטמעים בתוכה, ה"אני" העקשן והסגור שלנו הולך לאיבוד מרצון כי שברנו את ההרגל של "להיות אני". ה"אני" המקודש על מזבח הפסיכולוגיה המודרנית לא הועיל לנו לפתח אהבות שהתגעגענו אליהן.

 למי שמחפש כזה דבר

א. יש נתיב רוחני עתיק שמציע אהבה בלי גבולות. הנתיב הזה דורש ממך לשים תרמיל על הגב, לנסוע לטיבט/הודו/ מזרח רחוק, לשבת מול קיר מדיטציות 3-10 שנים לנסות להשאר במרווח בין נשימה לנשימה, כן, אפשרי אם יש לך סבלנות .

או

ב. שתנסה דרך השכל שקיבלת במתנה ודרך הלב שזועק לאהבה להתאמן בעצמך.

 באומץ ובהחלטה גמורה, "אני הולך להתאבד על אהבה"

אהבה חופשית מכל תלות במושא האהבה ותלויה בי, ואני לוקח אחריות ב100% גם על החלק שאינו שלי.

קשה?

הכרחי ואמיץ עם רווח אדיר!

מאז שהלב נשבר לראשונה, הפסקנו לאהוב באמת .מהיום הראשון שנפגענו מאהבה, סגרנו את הלב ומאז זה רק הולך ומחמיר כי בכל פעם כששוב נפגענו משהו בתוכינו אומר" :ידעתי, אמרתי לך שזה יקרה" והלב נסגר עוד יותר.

הפחד להתמסר ולאהוב הוא הפחד של הראש לאבד שליטה. החשש שנאהב את האדם הלא נכון מצליח לגרום לנו להיות זהירים באהבה, והאגו שלנו תמיד יחפש מה לא בסדר אצל האחר ויזהה את שכבר הכרנו ויצלצלו כל פעמוני האזהרה, ככה תמיד יעדיף להיות בשליטה שחלילה לא ניפול שוב, לכן אומרים to fall in love ? 

האומץ  להפרד מה"אני" שמחזיק את האגו, ההסכמה להתמסר, הדאגה לאחר ולא לצרכים שלי,  תשומת הלב שמרוכזת באחר ולא בי, יש שיקראו לזה ביטול עצמי, אך לא יכול להיות ביטול עצמי אם מאמין האדם בנוכחותו, בקיומו הוודאי ובערכו הגדול שאינו ניתן לעוררין.

איך אפשר לקרוא לביטול עצמי כשבכל פינה קוראים לנו להתעצם, כל אימון מציע העצמה נשית, למה אישה צריכה העצמה? כי היא המין החלש? למה לא מציעים העצמה גברית? אין מאמנים/מאמנות ספציפית לגברים? כי גבר לא צריך שיעצימו אותו? רוב הטלפונים שפונים אלי אלה גברים שנפגעו מתגובות נגד של נשים שזנחו אותם (בחוויה שלהם) אחרי חוויה כזו הגבר לא צריך העצמה?

אמר לי גבר אחד באחת מפגישות האימון שלו "כשנפרדנו והתחלתי לצאת מהבית הייתי מופתע שנשים בכלל מדברות איתי ורוצות את קירבתי, חשבתי שאני אפס אחרי מערכת היחסים שהייתה לי".

אנחנו מופקדים בידי בני הזוג שלנו לטוב ולרע

כמה כח מופקד בידי מי שבחרנו כבני זוג, כמה אמון יש לנו בדברים שאומרים לנו בני הזוג שלנו גם אם מערכת היחסים כבר מזמן לא טובה להם, גם אם הם כבר לא בני זוג במובן הרגיל, גם אם הפכו אויבים עדיין ישנה השפעה אדירה ועדיין בני הזוג מאמינים האחד לשני, כי אילולי כן לא היו נפגעים כל כך הרבה.

לכל אדם יש וועדה מייעצת וועדה תומכת, בוועדות אלה יושבים אותם אנשים שאין לנו תשובה למה בחרנו בהם, מי שמייעץ לא בהכרח תומך ומי שתומך לפעמים מייעץ אם נבקש ולפעמים הוא מייעץ גם אם לא נתבקש ואנחנו לוקחים כל מה שנזרק לעברינו גם אם נזרק ללא מחשבה או חיבה אלינו. תופסים הכל שלא יפול על הריצפה גם אם זה לא נעים ו/או לא מקדם ו/או טוב לנו, כי מי שבחרנו בהם לוועדה אנחנו לא יכולים להתעלם מהערותיהם עד…….,  שנתעורר!

אף אחד לא צריך העצמה כשהוא בעוצמה.

וכשנמצאים במקום של עוצמה אין סכנת העלמות,

אמר לי פעם איש חכם "כשאת נכנסת למקום גדול של מאות אנשים שבי על הכיסא הכי נמוך, שם את הכי הכי נוכחת".

אדם שקיבל את עצמו אינו צריך אישורים סביבתיים על קיומו או ערכו או נוכחותו, אחד כזה יכול בהשלמה מלאה לפנות מקום לאהוב או אהובה.

זה אומר שבשביל לאהוב באמת, מבחירה ולא מצורך, מרצון להיטיב ולא ממקום נזקק,

אדם צריך להיות מועצם מעצמו.

זה לא יעזור שתעמוד שעות מול המראה ותגיד על עצמך כמה אתה אדיר, נפלא, חכם ונהדר אם אתה לא באמת מאמין לזה.

אך אם תשאל את עצמך כמה הועלת לאחרים, כמה השפעת לטובה, כמה לימדת, כמה עולמות של אנשים הפכת, כמה חלומות עזרת להגשים, תסתכל על עצמך מבחוץ ותרצה להיות חבר של אחד כמוך, אתה, עם עצמך, אולי עם מישהו שרק ישקף לך את עצמך, רק אז כשיהיו לך הוכחה וקבלות על מעשייך, תאמין ביכולותיך, רק אז תדע שבידייך הסוד להפוך לאפשר את הבלתי אפשרי, אז גם תאמין שאתה ראוי, כי מגיע לך.

מגיע לך לאהוב ואתה ראוי עוד בחיים האלה לקורטוב של מנת אושר הגונה שמביאה איתה את גן העדן של אהבה נקיה.

וכשאתה מרגיש ראוי זה פשוט מופיע ואתה הופך לאדם מאושר שאינו מפחד ליפול כי גם אם אדם כזה נופל הוא יודע  להתאושש ולהמשיך את שהחליט, הוא מסור לאהבתו שלו. הוא נגוע באהבה נקיה של לתת ולא לקחת של לאפשר למי שעומד מולו להיות מי/מה שהוא מבלי להחפיץ את בני הזוג ברצונות של עצמו  אותם הוא יודע למלא בעצמו.

אהבה נקיה באמת מאפשרת למושא האהבה להיות בדיוק מה שהם ומאפשרת לאוהב לדעת את עצמו, לקבל את מה שהוא יודע , לחבק את כל חלקי ה"אני" שלו כי גם השליליים שבהם באים לטובתו.

לסיכום:

אהבה נקיה מתחילה בי, זו אהבה של נתינה, זו אהבה של תשומת לב שמרוכזת במושא האהבה כאשר יודע האדם כי לא יעלם אם תופנה תשומת ליבו למישהו אחר.

זו אהבה של עוצמה שבאה מבפנים, זאת אהבה עצמית מאוד גבוהה כי רק כשאוהב האדם את עצמו ורגוע לו בפנים הוא פנוי לחלק מאהבתו לאחרים.

זו אהבה מבחירה לא מתלות, וזו אהבה של נדיבות.

כזאת אהבה יכולה להמשך לנצח.

הכותבת היא: טטיאנה קורן – יעוץ/טיפול זוגי ואימון לפיתוח תודעת אושר (תחושת רווחה מתמשכת).