אני עדיין זוכרת את הפעם הראשונה שפגשתי את אבי זכר אלפא גבוה, נאה וללא ספק מקסים. הוא היה מסוג האנשים שיכולים להאיר חדר רק בנוכחותו, משדר ביטחון וכריזמה שגרמו לכל הסובבים אותו לשים לב. זה היה במהלך מסיבת יום ההולדת של חבר שדרכנו הצטלבו, ומיד נדהמתי. לשמחתי, הוא בינינו קליק.
כשהתחלנו לצאת, התרגשתי להיות עם מישהו שנראה שיש לו הכל. אבי היה לא רק מושך פיזית אלא גם שאפתן, מצליח ותמיד במרכז תשומת הלב. הרגשתי תחושת גאווה שנבחרתי על ידי מישהו שנראה כל כך מושלם, ואימצתי בשקיקה את התפקיד של להיות בת הזוג שלו.
עם זאת, ככל שחלף הזמן, התחלתי להבחין בסדקים במראה החיצוני ללא רבב שאבי הציג לעולם. האסרטיביות שמצאתי בהתחלה מושכת התחילה להרגיש שתלטנית, מכיוון שהוא כל הזמן קיבל החלטות עבור שנינו מבלי להתחשב בהעדפותיי או בדעותיי. בכל פעם שניסיתי להשמיע את מחשבותיי, הוא היה מבטל אותן, גורם לי להרגיש חסרת משמעות וחסרת ערך.
למרות הדגלים האדומים האלה, הייתי נחושה לגרום למערכת היחסים לעבוד, מתוך אמונה שהנושא אצלי ושאני צריכה להסתגל לאישיות החזקה שלו. עם זאת, ככל שניסיתי להתאים את עצמו לציפיות שלו, כך איבדתי את המראה של מי אני ומה אני רוצה ממערכת יחסים.
נקודת השבירה הגיעה כשאבי החל לפלרטט בגלוי עם נשים אחרות, אפילו בנוכחותי. כשהתעמתתי איתו לגבי ההתנהגות שלו, הוא הגיב בגישה מזלזלת וטען שזה לא מזיק ושאני מגיבה יותר מדי. באותו רגע הבנתי שהאכזבה שלי ממערכת היחסים שלנו לא נבעה מהחסרונות שלי אלא מחוסר היכולת של אבי להתייחס אליי בכבוד ובאמפתיה.
בלב כבד החלטתי לסיים את הקשר. השקעתי כל כך הרבה זמן ואנרגיה בניסיון לגרום לדברים לעבוד עם זכר אלפא שבסופו של דבר לא היה מסוגל להיות השותף התומך והמבין שהייתי צריכה. האכזבה שחשתי הייתה עצומה, אבל היא גם לימדה אותי שיעור חשוב על חשיבות הערך העצמי וחיפוש אחר בן זוג שבאמת מעריך ומעריך אותי על מי שאני.
בעקבות מערכת היחסים שלי עם אבי, לקחתי את הזמן כדי לגלות את עצמי מחדש ולבנות מחדש את הביטחון שלי. עכשיו אני מבינה שלהיות עם זכר אלפא אולי נראה מרגש ומושך על פני השטח, אבל חיוני להסתכל מעבר לחזית ולשקול את התכונות שבאמת הופכות מערכת יחסים למלאה ומוצלחת. דרך האכזבה שלי, למדתי לתעדף את הצרכים שלי, וכעת אני במערכת יחסים הרבה יותר בריאה ומאושרת עם מישהו שמעריך ומכבד אותי כשותפה שווה.
