התנ"ך מכיל נרטיבים שונים המתארים אהבה, רומנטית ואפלטונית כאחד. הנה כמה מסיפורי האהבה הידועים ביותר:

1. אדם וחוה: הם הזוג האנושי הראשון שנוצר על ידי אלוהים. למרות חטאם וגירושם מעדן, הם התמודדו יחד עם אתגרי החיים.
2. אברהם ושרה: אהבתם המתמשכת ניכרת במסע האמונה הארוך שלהם יחד, בהמתנה לאלוהים שיקיים את הבטחתו ליורש.
3. יצחק ורבקה: אהבתו של יצחק לרבקה הייתה מיידית, וסיפורם הוא אחת הדוגמאות המוקדמות ביותר לאהבה רומנטית בתנ"ך.
4. יעקב ורחל: יעקב עבד שבע שנים כדי לזכות בידה של רחל, רק כדי להתבדות ולעבוד עוד שבע שנים. ההתמדה שלו מעידה על אהבתו העמוקה אליה.
5. בועז ורות: לרות, מואבית, ולבועז, בן ישראל, יש סיפור רומנטי המשתלב גם בנאמנות ובגאולה. אהבתם הובילה לכך שהם היו אבותיו של דוד המלך ובסופו של דבר, .
6. דוד ובת שבע: למרות שיחסיהם החלו במרמה ובחטא, הם מצאו את הגאולה והפכו להורים של שלמה, מגדולי מלכי ישראל.
7. דוד ויהונתן: אמנם לא קשר רומנטי, אבל ראוי להזכיר את האהבה והידידות האפלטונית העמוקה בין דוד ליונתן, בנו של שאול המלך. הקשר ביניהם מתואר כ"גדול מאהבת נשים" בעומקו ובנאמנותו.
8. שלמה (שלמה) והאשה השולמית: שיר השירים (שיר השירים) מתפרש לרוב כדיאלוג נלהב בין שלמה לאישה השולמית, אם כי הוא מובן באופן מסורתי גם כאלגוריה ליחסים בין אלוהים לישראל.
9. דוד ומיכל: מיכל הייתה בתו של שאול ואשתו הראשונה של דוד. התנ"ך מציין שמיכל אהבה את דוד, למרות שהיחסים ביניהם היו מורכבים.
10. דוד ובת שבע (בת שבע): סיפורם התחיל בשערורייה אך הסתיים בסליחה ובלידתו של שלמה, מלך ישראל לעתיד.

סיפורים אלה מדגישים היבטים שונים של אהבה, מחיבה רומנטית ונאמנות ועד הקרבה וגאולה. הם מציעים שיעורים ותובנות לגבי האופן שבו אהבה מתוארת ומובנת בהקשר של הנרטיב המקראי.