נראה כי לאהבה ולצדק אין הרבה מהמשותף. אהבה שייכת לתחום האישי והרגשי והצדק שייך לתחום החברתי והציבורי.
אהבה מתקשרת עם ידידות, תשוקה, הערצה ועוד וצדק מתייחס ליושר, הגינות, כנות ונאמנות.

אך, למרות זאת האהבה והצדק משלימים זה את זה ומשמשים את אותן המטרות ברמה האישית והחברתית: אנו נכספים לאהבה בחיינו האישיים ולצדק בחיינו החברתיים. 

אהבה היא תנאי לצדק. אדם יכול להתנהג באופן צודק לאחר , אך אינו חייב לאהוב אותו. וכשאדם אוהב את האחר הוא בוודאי יתנהג אליו גם באופן צודק. 

ישנם הרבה מצבים לא צודקים בעולם. למשל המצב החברתי כלכלי. מעט מאוד מהאנשים בעולם הם בעלי ההון, ההשכלה והכוח בחברה. ישנו פער גדול שאינו צודק. הדרך היחידה לפתרון הבעייה היא לחלק מעודפי העשירים לעניים. ניתן להשיג דרך זו באמצעות אהבה, ידידות וחמלה. אך אם יהיו חוקים העוסקים בקידום הצדק החברתי כזכויות חברתיות וכלכליות, קשה להאמין שהמצב ישתנה. 

ברמה האישית אהבה מתפתחת לפני הצדק. זה מתחיל בקשר הראשוני של התינוק לאמו- רגש תלותי של התינוק באמו ורגש של אחריות ודאגה של האם לתינוק. כשאנו גדלים שני קשרים אלו מנחים אותנו בדרך לאהבה: קשר של תלות באחר וצורך לדאוג לו בו זמנית. 

לעומת זאת, תחושת הצדק מתפתחת בגיל מאוחר יותר- בסביבות גיל ארבע ותלוייה בתהליכים חברתיים. ככל שאנו מתפתחים מבחינת חשיבתית ויכולים לשפוט ארועים חברתיים מבחינה מוסרית כך נהיה מודעים יותר למשמעות תחושת הצדק. ניתן לראות להבין זאת למשל באמצעות התנהגותם של שני אחים האומרים להוריהם "זה לא צודק שהוא קיבל מתנה ואני לא…." . כבר אז באותו הרגע חשים הילדים בקיומו של הצדק, אפילו מבילי להבין לעומק את פירושו . 

בעולם החברתי אנו משתמשים בחוקים ובנורמות המכסים ומסתירים את האהבה הקיימת בנו. חוקים אלו מדריכים אותנו להתנהג כ"רובוטים" ולנטרל את רגשותיינו לאחר. אנו מתנהגים כצודקים, אך לא כאוהבים. 
אם נאהב איש את רעהו- לא נזדקק לחוקים, לצבא ולבתי סוהר. הצדק יגיע וישרור כבר בלב כולנו.
האהבה היא הכוח המניע את הדברים. אהבה יכולה לרפא חולים, למנוע מלחמות וסכסוכים וליצור בטחון, אמון וקבלה הדדית. 

כאשר נאהב אחד את השני מוסר העבודה ימדד גם באופן שונה ויקבל משמעות אחרת. אנו לא נמדד רק על ידי תפוקה, כסף או מעמד, אלא גם על ידי שיפור הקשרים החברתיים והיחסים בין אדם לחברו. 

אהבת האחר תשנה את סדר העדיפות בעולם ובראש יעמדו הענינים החברתיים כמו הטיפול בילדים, קשישים והחריגים. 

אז איך יוצרים עולם שבו הערך והתחושה העיקרית בו היא האהבה?

1. ראשית עלינו להבין ולהכיר שקיומינו תלוי באחרים. אנו זקוקים לאוכל שאחרים מגדלים עבורינו, את הבתים שבונים לנו ועוד. 
2. עלינו להבין שכל האנושות מחוברת ותלוייה זו בזו. הבתים, החיוכים, הדמעות, היחסים המחשבות ועוד מפתחים ומתפתחים הלאה. זו מערכת אחת החייה בצורה בלתי פוסקת.
3. ישנו מכנה משותף לכל האנושות כולה. למרות החוקים והנורמות השונות מחברה לחברה כולנו שואפים להגיע לאושר. וכדי להגיע אל האושר צריך אהבה.
4. יש להכיר בצורך של תשומת לב להעניק ולקבל. אנו זקוקים שהאחר יכבד ויאהב אותנו.
5. חשוב להבין שהאחר יכול להיות גם מחשבות ורגשות. כשאנו מתקשרים אחד עם השני אנו מעבירים משמעויות ותחושות. העולם הוא לא רק חומרי. יש הרבה מאוד יופי ועושר פנימי שחשוב להתייחס אליו.

הדרך אל האושר:

השורש הוא האהבה והתוצר הוא הצדק. לכן חשוב לטפח וללמוד לאהוב ולהעניק אהבה .
ואז גם יגיע הצדק והאושר. 

מה זה ספיד דייט?